התוכנית של שליטי האמירויות להפוך את דובאי למרכז אורבני בינלאומי מוביל לא פסחה על תחום הטכנולוגיה, ולמעשה דורשת אימוץ של טכנולוגיות מתקדמות בכל תחומי החיים בעיר.
העובדה שדובאי נשלטת על ידי בית מלוכה כמעט לא מוגבל בסמכויותיו בוודאי לא פגעה ביכולת שלה לשלב טכנולוגיות חלוציות בחיי אזרחיה ללא העיכובים, לטובה ולרעה, שיכולים להיגרם במקומות מתקדמים טכנולוגית אחרים, כמו אירופה וצפון אמריקה, בהם צריך קודם לעבור שלבים של דיון ציבורי, ניסויים נרחבים וחקיקה מוסכמת. זו הסיבה שאולי יותר מבכל מקום אחר בעולם, כאן בדובאי אפשר להיתקל גם מחוץ למעבדה בטכנולוגיות שבמקומות אחרים רק קוראים עליהם.
להלן כמה מהמאפיינים הטכנולוגיים העתידניים של דובאי, כולל פרוייקטים שהעיר עומדת להשיק בקרוב:
כבאים עם כנפיים
מערכת "דולפין" של כבאי דובאי מאפשרת להם להגיע במהירות למוקדי אש קרובים לנחל דובאי ולתעלות המלאכותיות שנחפרו בעיר, בלי להתעכב בפקקי תנועה. המערכת משלבת גישה לקרבת האש באופנועי מים ואז, וזה המרכיב יוצא הדופן בסיפור, לרחף אל מעל גובה השריפה בעזרת סילון ריחוף אישי מבוסס מים.
מלבד אסטרונאוטים בהליכות חלל, זה השימוש היחיד עד היום בסילוני ריחוף שלא מיועד למטרות בידור\ספורט אקסטרים.
לדובאי יש גם תוכניות לצייד את כבאיה באמצעי ריחוף שיאפשרו להם להגיע לקומותיהם העליונות של גורדי שחקים, צעד מובן בעבור עיר ובה מאות גורדי שחקים בגובה שמעל 150 מטרים.
התוכנית עדיין לא הגיעה לשלבים פרקטיים, למרות שטכנולוגיות שונות נבחנו החל מ-2016. אולי בסוף זה יראה דומה לזה (הסרטון מטיסה במתקן תעופה אישי שנערכה בדובאי בשנה שעברה):
רכבים ללא נהג
דובאי החלה להתנסות ברכבים חסרי נהג לפני רוב המדינות בעולם, ועל פי החזון של שליטה, מוחמד בן-רשיד, שואפת להגיע ב-2030 לכך ש-25 אחוזים מנפח התחבורה שלה יהיה דרך רכבים חכמים.
רכבת
המטרו של דובאי היא כבר יותר מעשור מערכת אוטומטית לחלוטין: ללא נהג, נשלטת מחשב, בפיקוח אנושי. המטרו, שהושקה ב-2009, מציעה את קו הרכבת הרצוף ללא נהג הארוך ביותר בעולם – כ-52.1 ק"מ.
מערכת המסילות כולה היא השלישית בגודלה בעולם, אחרי אלו של סינגפור ושל ואנקובר, וצפויה להפוך במהלך 2021 לשניה בגודלה בעולם.
המטרו של דובאי מגיעה בדיוק של שניות בודדות לתחנה ב-99 אחוזים מהזמן; הערך המקביל למטרו של ניו יורק הוא 65 אחוזים.
מוניות
בסוף 2020 חתמה ממשלת דובאי עסקה עם מובילאיי הישראלית לפיתוח שירותי נסיעה ללא נהג בדובאי בטווח זמן שאפתני, כך שאזרחים ומבקרים יוכלו להזמין לעצמם מוניות ללא נהג אולי כבר ב-2023.
מסוקים
אולי עוד לפני זה, ב-2022 על פי לוח הזמנים הנוכחי, תוכלו להגיע ממקום למקום בדובאי בטיסה במסוק ללא טייס.
הרשויות בעיר בוחנות כלי טיס כזה עוד מ-2017, כפי שניתן לראות בסרטון המצורף, בו נסיך הכתר משתתף בטיסת מבחן של המסוק האוטונומי הגרמני של חברת Volocopter (חברת בת של מרצדס), המצויד ב-18 להבי מדחף, לשם איזון ובטיחות, ובנוי לשני נוסעים לטיסות באורך של עד חצי שעה.
רחפנים
לדובאי יש פרוייקט בשם "כיפת השמיים" (Sky Dome), שהוא אכן כיפה שמכסה את כל צרכי התשתית ההנדסית והבירוקרטית הדרושים להפיכת השמיים של דובאי לנתיב תחבורה מסחרי מלא, כולל המסוק ללא טייס שתואר לעיל ומשלוחי רחפן שיקיפו את כל שטח האמירות.
כחלק מהפרוייקט עברו בקיץ 2020 החוקים שיאפשרו לרוב שמי דובאי להיפתח בהדרגה לפעילות כלי טיס ללא טייס; לפני החוקים האלה, רחפנים היו מוגבלים למספר אזורים יעודיים.
באחד מהם, חוף העפיפון הפופולרי בשכונת ג'ומיירה, בחנה רשת הקפה הבריטית Costa Coffee במהלך כמה ימים בקיץ את הרעיון לספק את הזמנות המשקה של המתרחצים בעזרת רחפן.
80 אחוזים מהלקוחות הביעו עניין בסוג כזה של שירות כאשר נשאלו, אם כי תקופת המבחן עוד לא פרחה בשלב זה לכדי שירות פעיל.
טיסה במנהרת ואקום
כאן לא מסתיימות השקעותיה של דובאי בתחום התחבורה העתידנית. האמירות היא גם בין המשקיעות המוקדמות בטכנולוגיית ה-Hyperloop, שנחשבת להבטחה הטובה ביותר כיום להחליף לא רק את הרכבת אלא גם להציע חלופה זולה ופחות מזהמת לטיסות קצרות עד בינוניות.
ה-Hyperloop מבוססת על מנהרת ואקום ארוכה, בתוכה נעים תאי נוסעים, המוחזקים באוויר מגנטית, כמעט ללא חיכוך, וכך יכולים להגיע למהירויות גבוהות בהשקעה קטנה של אנרגיה.
ההייפרלופ של דובאי כרגע מובילה בתחרות להיות המנהרה המסחרית הראשונה מסוגה בעולם. בניית המנהרה, על מסלול עילי באורך 150 קילומטר בין דובאי לאבו-דאבי, החלה ב-2019, ובדובאי קיוו להשיק אותה ב-2022 לפני הקורונה, מועד שנדחה בשלב זה ל-2024.
ברגע שהיא תהיה מוכנה תוכלו לצלוח את הדרך בין האמירויות ב-12 דקות, זאת אומרת במהירות ממוצעת של 750 קמ"ש – ובמחיר של נסיעת רכבת, לא של טיסה.
שדה תעופה בלי תורים
כולנו מכירים את סורק העין בו משתמשים היום בשדות תעופה מתקדמים, כולל בבן גוריון, כדי להאיץ ולאבטח את מעבר הנוסעים בביקורת הגבולות. בשדה DBX של דובאי לקחו את הרעיון צעד קדימה, ומציעים החל מתחילת 2021 "מעבר ללא תורים" דרך השדה בעזרת "מנהרה חכמה" (Smart Tunnel).
נוסעים שנרשמים לשירות יכולים פשוט ללכת אל המטוס שלהם דרך המנהרה ההי-טקית; בזמן שצועדים דרכה היא קוראת נתונים פיזיים שונים של האדם, כולל מבנה פנים, ומשווה אותם לפרופיל שלו במאגר המידע כדי לאשר שאכן מדובר בנוסע רשום.
כל זה ללא המתנה – הנהלת השדה הצהירה שכוונתה להגיע לעתיד בו כלל לא יהיו דלפקי קבלה בנמל התעופה.
רכבי משטרה רובוטיים
אולי ראיתם את סרט המדע הבדיוני "דו"ח מיוחד" (Minority Report) עם טום קרוז, או קראתם את הסיפור של פיליפ ק. דיק עליו הוא מבוסס, המתאר חברה עתידנית בה שוטרים תופסים פושעים, או אולי נכון יותר לומר, פושעים פוטנציאליים, לפני שהם מבצעים את פשעיהם.
לא, בדובאי עוד לא פיתחו טכנולוגיה לראיית העתיד, אבל יש רכיב אחד של העיר העתידנית המתוארת בסרט שנראה שבדובאי מתקדמים לקראת מימושו: כשטום קרוז בורח מחבריו לשעבר במשטרה, הוא צריך לבצע ניתוח "שוק שחור" להחלפת עיניים כדי שאי אפשר יהיה לעקוב אחריו, מאחר וכל מצלמה עירונית מסוגלת לזהות את העוברים ושבים לפניה על פי הרשתיות שלהם.
בדובאי זה לא היה עוזר לו: המצלמות שם יכולות לזהות גם חלקים אחרים בפנים שלכם.
לא, דובאי עדיין לא הופכת לאח הגדול: כמו במערב, גם שם מועברים חוקים שמגבילים את השימוש בטכנולוגיית זיהוי הפנים כך שהזכות לפרטיות תישמר (אם כי יש להודות שהפירוש המזרח תיכוני לזכות לפרטיות, גם אם מדובר במקום שמחקה הרבה מערכי המערב הפרוגרסיבי כמו דובאי, שונה מהפירוש האמריקאי או האירופאי). יוצאי הדופן המשמעותיים ביותר הם מערכות התחבורה והמשטרה. ברכבת העירונית ובתחנותיה מותקנות כ-5000 מצלמות ובכבישי העיר עוד אלפים רבים. אלה משמשות לזיהוי ומעקב אחר עבריינים, כולל בעזרת טכנולוגיות זיהוי פנים וקריאת לוחיות רישוי.
לגבי המשטרה, בעוד במספר ארצות בעולם העבירו חוקים שמונעים מהמשטרה להשתמש באלגוריתמי זיהוי פנים, בדובאי הטכנולוגיה נתפסת בעיקר כאמצעי יעיל להורדת רמת הפשיעה, שגם ככה היא אחת מהנמוכות בעולם לערים (כחצי מרמת הפשיעה היחסית של תל-אביב וכרבע מזו של לונדון). צרפו את זה לחיבה של האמירות לרכבים ללא נהג ותקבלו את ניידות המשטרה הרובוטיות של דובאי: קטנות, צנועות במהירותן (15 קמ"ש מקסימום; הן לא ינהלו מרדף חם אחר עבריין נמלט, למרבה המזל), אבל מצויידות במצלמת 360 מעלות וביכולת לטעון את עצמן עצמאית, לפי הצורך, ולחזור מייד לעבודה. התפקיד העיקרי של המיני-ניידות האלה יהיה לפטרל באזורים ציבוריים כדי לאתר חפצים חשודים – או אנשים מבוקשים – אז יוזנקו למקום שוטרים בני אנוש. ויש גם גרסה בצורת אדם שנועדה לצד הפנימי של מרכזי קניות ובידור: https://www.youtube.com/watch?v=pfVkvnyiKrM
ג'ונגל בלב המדבר
כמו שאולי כבר הבנתם מקריאה על דובאי, לעיר יש אובססיה עם מים מכל סוג – מזרקות, תעלות, אקווריומי ענק ועוד. לא פלא, מאחר והים הוא המוצא המסחרי שלה לעולם והלב התיירותי שלה, ומים מתוקים בכל חצי האי ערב הם סמל של עושר וסטטוס. אבל הרטיבות הטרופית שמלון רוזמונט מתכנן להביא לעיר היא מסוג חדש ויחודי.
המלון, שנמצא בבניה בשכונת אל-בארשה בתקציב של כמעט שני מיליארד דולר, יציע לאורחים בקומת הכניסה שלו חוויית יער גשם טרופי באמצע המדבר. הג'ונגל המדובר יתפרש על שטח של 7000 מטרים רבועים, וישתמש באמצעים שונים, בהם נחלים ומפלים מלאכותיים, הולוגרמות ומערכת אקלים ממוחשבת, כדי לספק למטיילים בו תחושה שהם בקוסטה ריקה או בווייטנאם במקום במפרץ הפרסי. בין האטרקציות בשטח תהיה ביצה פרה-היסטורית עם דגמי דינוזאורים, בריכת רחצה סלעית עם מים זורמים וכמובן – בית קפה בתוך הסבך, שם תוכלו לשתות את הקפה שלכם בעוד קולות של יצורי בר מהצד השני של העולם נשמעים ברקע.
הכוכב האדום במדבר האדום
שבוע וקצת לפני שהגשושית האמריקאית "התמדה" (Perseverance) נחתה בהצלחה על מאדים באמצע פברואר, נכנסה למסלול סביב כוכב הלכת השכן שלנו החללית "תקווה" (Hope) והפכה את דובאי למדינה החמישית בעולם בלבד שהגיעה אליו. הישג זה מייצג את נקודת השיא עד כה בשאיפותיה של האמירות לפתח תעשיית חלל, וצעד מרשים אך צנוע ראשון בדרך ליעד שסימן שליט דובאי – הקמת מושבה על מאדים עד תחילת המאה הבאה.
איך זה קשור למשהו שתוכלו לראות בביקורכם בדובאי? ובכן, כחלק מהתוכנית שלה לקידום מדעי החלל במדינה ובחינת טכנולוגיות מתאימות לבניית מושבה משגשגת במרחק 213 מיליון קילומטר, מתכוונת דובאי להקים במדבר האדום שלה גרסה ארצית של המושבה המתוכננת בכוכב האדום. מושבת החלל, או בשמה הרשמי "עיר המדע של מאדים" (Mars Science City), תוקם על שטח של כ-176,000 מטר רבוע במרחק נסיעה מהעיר. כמו המושבה המתוכננת על מאדים, חלק הארי מהמבנה שלה יודפס במקום בעזרת מדפסות תלת-מימד שישתמשו בחומרים מקומיים: במאדים זו תהיה אדמה ממקום הנחיתה שיבחר בקפידה, ובמדבר של דובאי – אבן חול.
עיר המדע של מאדים תכיל, בין השאר, מרכז מחקר ומוזיאונים בנושאים הקשורים לייצר הגילוי וההמצאה האנושי, ומן הסתם גם תהפוך לאטרקציה תיירותית משמעותית נוספת של האמירות כאשר תיפתח ב-2023-24, אם להאמין ללוח הזמנים הנוכחי.
דובאי היא המקום לראות בו טכנולוגיות שבעתיד יהיו חלק מכל עיר, וגם טכנולוגיות שלא יהיו חלק מאף עיר אחרת כי דובאי ניסתה אותן בשביל כולם וראתה שהן לא ממש עובדות. מכלי רכב עתידניים מעל רחובות העיר ועד מציאות מדומה משוכללת במוזיאון העתיד של דובאי, אין עוד מקום שנע מהעבר אל העתיד במהירות כל-כך גבוהה. למה שלא תצטרפו לכמה ימים או שבועות למסע הזה?
