הניגוד בין המדבר הלוהט לעיר האולטרה מודרנית; העושר האגדי; השאיפה המכוונת מלמעלה למשוך תיירים, למקד את תשומת הלב העולמית בהישגים המקומיים ולמצב את האמירות כמובילה טכנולוגית ותרבותית הפכו את דובאי למקום שמציע מראות וחוויות שנדיר למצוא במקום אחר בעולם, שלא לדבר על בתחומי עיר אחת.
מלבד שיאי גינס שהעיר מחזיקה בהם ויצירת ארכיטקטורה נדירות, הנה כמה מהדברים הייחודיים שתוכלו לראות במהלך ביקורכם בעיר:
מגנט להזמנת פיצה
הזמנת פיצה בשיחת טלפון? באפליקציה? קשה מדי. הדגש על שפע בכל מקום ובכל זמן בדובאי הגיע למימדים כאלה שרבים בעיר מצויידים במגנט VIP שצמוד למקרר ומאפשר להזמין פיצה בלחיצת כפתור.
לכל מגנט כזה יש קוד זיהוי אישי; לחיצה עליו שולחת הזמנה למחשבי רשת הפיצה המקומית ותוך מספר דקות, אם לא מבטלים את ההזמנה טלפונית, מופיע שליח עם פיצה בדלת.
לא פלא שדובאי סובלת מבעיית השמנה רצינית בעשור האחרון.
זהב כמו פורט נוקס
אם כבר דיברנו על השמנה, אז אולי שמעתם שלממשלת דובאי היה רעיון מקורי להעלאת המוטיבציה לדיאטה בקרב הציבור: כל אזרח שהוריד ממשקלו זכה למטיל זהב על כל ק"ג שהשיל.
התוכנית הזו הסתיימה זה כבר, אבל היא מדגימה את החיבה המקומית למתכת הנוצצת.
הנה רשימה של דברים מוזהבים יחודיים למדי מדובאי:
- גלידה וקפה עם פירורי זהב
- שניצל בציפוי 30 גרם זהב: כשערך תזונתי נמדד בדולרים
- נעליים מזהב. טוב לשרירי הרגליים
- בורקה מזהב, לאישה שרוצה למשוך תשומת לב גם כשהיא מוסתרת מהעולם
- עיצוב הפנים של מלון בורג' אל ערב כולל כ-1800 מטרים רבועים של ציפוי זהב טהור
- שרשרת הזהב הארוכה בעולם, באורך 5.5 ק"מ
תוכלו למצוא את כל הזהב שבעולם (כמעט ליטרלית: רבע מסחר הזהב בעולם עובר בדובאי) בשוק הזהב שבדירה.
אריות, נמרים ופרארי
דבר אחד שכבר לא תוכלו לראות בדובאי הוא אנשים מוציאים לסיבוב את האריה או הנמר שלהם.
החזקת טורפים גדולים כחיות מחמד הייתה נהוגה בקרב אמידי האמירויות עד לפני שנים מעטות כסמל עושר, סטטוס וגבריות, ולא היה נדיר לראות מיליונרים מקומיים נוהגים במכוניות היוקרה שלהם כשבמושב שלידם יושבים נמר או צ'יטה.
ב-2017, בלחץ ארגונים לזכויות בעלי חיים, נחקק בדובאי חוק שאוסר על החזקת חיות בר, עם קנס של 700,000 דירהם לעבריינים.
האמבולנס שמגיע לפני האמבולנס
לשירותי הרפואה וההצלה בדובאי יש כ-175 אמבולנסים מהסוג המוכר לנו. אלה אמורים להגיב לכל מקרה חירום רלבנטי ולהגיע אליו תוך שמונה דקות מרגע הקריאה.
מלבדם יש לעיר, החל מ-2017, עוד חמש מכוניות ספורט לוטוס ופורד מוסטנג שהוסבו למטרות תגובה מהירה.
האמבולנסים שלפני האמבולנס האלה, שמסוגלים למהירויות של עד 300 קמ"ש, אמורים להגיע לאתר כל תאונה תוך ארבע דקות בלבד ולספק טיפול רפואי קריטי לשיפור משמעותי של סיכויי ההישרדות של פצועים קשים עד שיגיע האמבולנס הרגיל.
גמלים עם רוכבים רובוטיים
גמלים הם לאנשי האמירויות כמעט כמו שפרות הן להינדים: אולי לא קדושים, אבל בתור המשאב החשוב ביותר של האזור עד לא מזמן, לצד מים וגישה למפרץ הפרסי, חשובים תרבותית.
בדובאי יש הרבה גמלים (300,000), כולם רשומים עם תעודות – והמהירים שבהם משתתפים במסורת מקומית ארוכת שנים, מרוצי הגמלים.
מסורתית, מרוצי הגמלים השתמשו ברוכבים ילדים בני 4-5 כדי להקל את המשקל שהגמל נושא וכך לשפר את ביצועיו. השימוש בילדים כרוכבים בספורט תחרותי היה בעייתי כשלעצמו עוד לפני שלוקחים בחשבון את הסחר ברוכבים ואת הרעבתם כך שישקלו אפילו פחות.
לפיכך האמירויות היו המדינה הראשונה באזור שאסרה בחוק על העסקת רוכבי גמלים שגילם מתחת מ-15. זה היה ב-2002.
התחליף לילדים, מבחינת דובאי, היה רובוטים בגודל של ילדים, שפותרים את הבעיה האנושית בלי להתפשר על המשקל. השימוש ברובוטים כרוכבי גמלים החל בדובאי ב-2005, ראשית עם מודלים ששקלו כ-16-18 ק"ג ומאוחר יותר שופרו למשקלים של 2-3 ק"ג בלבד.
בעיה נוספת בשלב הראשוני הייתה שהגמלים היו רגילים לבני אדם, והרובוטים שמיקמו על דבשותיהם הפחידו אותם. מסיבה זו התפתח עיצוב הרובוטים לכיוון דמוי אנוש יותר ויותר, כולל פרצופים, כובעים ומשקפי שמש.
כיום מהווים הרובוטים את החלק העיקרי של רוכבי הגמלים ה"מקצועיים" בדובאי. יש להם זרועות לשליטה במושכות ובשוט שמעודדים ומכוונים את הגמל במרוץ, וחיישנים למדידת מהירות הגמל וקצב הדופק שלו כדי להתאים את אסטרטגיית הרכיבה בהתאם.
תחנות אוטובוס עם מיזוג אוויר
כדי לעזור לנוסעי התחבורה הציבורית לא לקמול בטמפרטורות הקיץ של דובאי, שעוברות בלי למצמץ את ה-40 מעלות, נבנו בעיר מאות תחנות אוטובוס סגורות המצויידות במיזוג אוויר. כל תחנת אוטובוס כזו מספקת גם אינטרנט ליושבים בתוכה וחלקן אף עובדות על טהרת האנרגיה הסולארית.
פנו דרך למונית הורודה
ברחבי דובאי נוסעות כ-100 מוניות צבועות ורוד, עם מושבים ורודים, שמאחורי הגאיהן יושבות נהגות במדים ורודים. זהו צי המוניות לנשים וילדים בלבד של העיר, שהושק ב-2006. מלבד הסעת נשים בבטחה, למוניות הורודות של דובאי יש תפקיד חשוב בהסעת חלק מהילדים המקומיים לבתי הספר שלהם ובחזרה הביתה.
בתי קברות למכוניות יוקרה
כעיר עם מעמד גבוה שחבריו מתחרים אלה עם אלה מי יסע במכונית יקרה יותר, ועם כוח משטרה שמצוייד בניידות פרארי, למבורגיני, בוגאטי ואסטון מרטין, זה טבעי שניתן לאתר ברחבי העיר גם מגרשים מלאי מכוניות פאר שננטשו על ידי בעליהן: מכוניות בעלות מקורית של מיליונים עומדות בשורה, מכוסות חול מדבר ומלבינות מעוצמת השמש.
לעיתים מצליחים למצוא להן קונה יד שניה ואחרות פשוט נשארות שם עד שסופות החול והחום משביתים אותן סופית.
פינגווינים ואריות ים במדבר
המדבר הערבי הוא לא בדיוק המקום הראשון שחושבים עליו כשמדמיינים שמורות פינגווינים או אריות ים, אבל בדובאי לא נתנו לזה לעצור אותם.
קניון האמירויות מכיל בתוכו אתר סקי מלאכותי גדול, פלא בפני עצמו, וחלק מהאתר מוקדש למחסה פינגווינים שהובאו מהדרום הרחוק. אחד מהחופים הפרטיים של מלון היוקרה פאלם אטלנטיס הוא שמורת אריות ים שהגיעו מאותה שכונה כמו הפינגווינים אבל מעט יותר צפונה, מהקצה של דרום אפריקה.
שני הזנים הנ"ל לא מאוד מקומיים בנטיותיהם האקלימיות, אבל "טוב לעשיר וטוב לסוסו" – עם התקציבים של דובאי, אנחנו בטוחים שמטפלים בהם יפה.
לעוד דברים נדירים שניתן לחוות בעיר, קראו את כתבת הטכנולוגיות שתמצאו רק בדובאי.
לעוד אטרקציות שלא כדאי לפספס: אטרקציות בדובאי
